מיזם הצלת המזון של ארגון לתת

השפעה חברתית, תועלת סביבתית ויעילות כלכלית


אחד הפרדוקסים הגדולים בעולם בכלל ובישראל בפרט הוא נושא אבדן המזון ובזבוז המזון.  
שליש מהמזון המיוצר בעולם הולך לפח (כש-50% ממנו ראוי למאכל), בעוד שישנם מיליוני אנשים החיים ברעב ובאי ביטחון תזונתי.
בישראל חיות 633,000 משפחות באי ביטחון תזונתי, מתוכן  292,000 משפחות סובלות מאי ביטחון תזונתי חמור, בעוד בכל שנה מושמד מזון ראוי למאכל בשווי מוערך של 6.38 מיליארד ש"ח(!).  
 ארגון לתת מסייע ל- 80,000 משפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור, כאשר 80% מהמזון המחולק להן - מקורו בהצלת מזון. בעזרת שיתופי פעולה אסטרטגיים ארוכי טווח עם תעשיית המזון בישראל, יצרניות, יבואניות ורשתות קמעונאיות הצלחנו להציל במהלך 2021 מזון בשווי של 138 מיליון ₪. מזון מעולה, מזון שללא אותו שיתוף פעולה היה מושמד. כיום הארגון מציל מזון מכ-50 חברות מזון, יצרניות והיבואניות, כאשר ניתן להגיד שרוב חברות המזון הגדולות והבינוניות בישראל מצילות מזון ראוי למאכל (משלב הייצור) ותורמות אותו לארגון. 
 
 מה זה בכלל "הצלת מזון"? 

ייעוד מוצרים "פסולי שיווק" המיועדים להשמדה, עבור תרומה למשפחות נזקקות החיות באי ביטחון תזונתי. עיקר המוצרים שניתן הם בעלי תוקף קצר שאינם ניתנים לשיווק בנקודות המכירה, עודפים שנובעים מפערים בין תכנון לביקוש, מוצרים טובים בריאותית שנפסלו לשיווק בתהליך בקרת האיכות, מארזי מבצעים שהסתיימו, מוצרי קידום מכירות, אריזות פגומות והחזרות.  % 50 מכלל פוטנציאל ההצלה טמון ברשתות הקמעונאיות בשווי מוערך של 3.46 מיליארד ₪ ו-220 מיליון מכל הפוטנציאל טמון בתעשיית המזון. כאמור, עם שני סקטורים אלו ארגון לתת בשיתופי פעולה משמעותיים.    
 
התועלת הסביבתית של הצלת מזון:  
חוץ מלסייע למשפחות נזקקות ולפתור כשל שוק צורם, להצלת מזון נדבך גדול מאוד בנושא קיימות ובפוטנציאל שלה להאט את משבר האקלים העולמי. 
העלויות הסביבתיות שאובדן מזון גורם מוערכות בשווי של 3.2 מיליארד ש"ח למדינה בשנה. מתוכה 1.4 מיליארד ₪ בשל אובדן מיותר של משאבי טבע, 1 מיליארד ₪ בשל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-800 מיליון ₪ עלות ישירה של הטיפול בפסולת.  
בזבוז מזון נמצא במקום השלישי מבין הצעדים האפקטיביים ביותר להאטת משבר האקלים העולמי, אותו כולנו חשים, עם אירועי מזג אויר קיצוניים בכל העולם ובפרט בישראל עם גלי חום קיצוניים, שיטפונות מרובים ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה. רק בישראל, מקורן של  6% מפליטות גז החממה במדינה הוא אובדן מזון. 


 
אז איך אנחנו עושים את זה?
הצלת מזון מתעשיית המזון:
לארגון לתת, צי משאיות עם יכולות קרור והקפאה ו-3 מרכזים לוגיסטיים ברחבי הארץ המאפשרים לנו להציל מזון על בסיס יום יומי מחברות המזון הגדולות בישראל. כל המזון עובר תהליך חלוקה קפדני על בסיס חלוקה שיווניות ואוניברסאלית לעמותות השותפות שלנו. לאורך כל התהליך ישנו פיקוח ובקרה של הארגון כדי לוודא שהמזון מגיע בצורה נאותה, בטיחותית ומכובדת לנזקק בקצה.

הצלת מזון מרשתות השיווק: 
לפני כ-6 שנים התחיל הארגון להציל מזון מרשתות השיווק.  מיזמי ההצלה מרשתות השיווק מתבססים על חיבור בין עמותת מזון מקומית שנמצאת ברשת העמותות השותפות של ארגון לתת לבין הסניף הקרוב אליה, וכן על רכבי הצלת מזון ייעודיים של ארגון לתת. בדרך זאת מתאפשר להציל ולהביא את המוצרים הטובים לצריכה בזמן לפני פגות תוקף עם שרשרת תפעול יעילה ביותר.
 
היום אנו פועלים בשני מיזמים עיקריים:
 
הצלת מזון מרשת שופרסל 
רשת שופרסל היא הרשת הראשונה והיחידה כיום בישראל שמצילה מזון באופן סיסטמטי בעזרת ארגון לתת. מיזם ההצלה התחיל בשנת 2016 וכיום אנו מצילים מזון מ-120 סניפים בכל רחבי הארץ. בעזרת השת"פ העמוק של הרשת הצלחנו להציל רק בשנת 2021 מזון במשקל של 1.3 מיליון טון  ובשווי של 11 מיליון ₪ (מחיר שוק). 
 
הצלת מוצרי שטראוס מרשת יוחננוף  
מיזם ייחודי הפועל בכל סניפי רשת יוחננוף, כחלק מהמיזם כל מוצרי שטראוס שעומדים בקריטריונים להצלה מועברים מסניפי יוחננוף הפרוסים בכל הארץ למשפחות וקשישים הסובלים מאי בטחון תזונתי. מנגנון המיזם ישרת בעתיד עוד חברות מזון שירצו להיכנס למיזם, כמו גם להעתיק אותו לעוד רשתות נוספות ובכך להרחיב את יריעת ההשפעה. 
פוטנציאל ההצלה מרשתות השיווק הינו הגדול ביותר (50%) כשתיאורטית רק הצלת המזון מסקטור זה הייתה פותרת את בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל. 


  

הסיבה שעד היום נושא הצלת המזון אינו ממשש את הפוטנציאל הטמון בו, הוא מכיוון שמחד הפתרון די פשוט, מאידך כיום אין שום תמריץ או חיוב מצד חברות המזון ורשתות השיווק להוציא לפועל את הפתרון. אל מול המורכבות הזו עומד ארגון לתת – ארגון המתבסס על תרומות ללא סיוע או תקציבים ממשלתיים, אשר פועל ומצליח להשיג שת"פ רק על בסיס רצונן הטוב של החברות היצרניות ורשתות השיווק, ללא שום דחיפה מהממשלה. על מנת להצליח להציל את המזון המבוזבז לא די ברצון טוב. זה מחייב מאמץ והשקעה מצד הרשתות ומצד החברות.
 בישראל קיים חוק אחד שמעודד ומקל על תרומת מזון "חוק עידוד תרומות מזון"
חוק עידוד תרומות מזון התשע"ט-2018 - החוק קובע כי מי שתורם מזון לארגוני חלוקת מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון, כל עוד פעל לפי הוראות הדין החלות עליו ולא התרשל.
האם זה מדבר ספציפית על הצלת מזון? לא. האם זה מספיק? ממש לא. אבל אנחנו מקווים שזו התחלה של מהלך.

ומה קורה בעולם? 
בשנת 2015 אימץ האו"ם אוסף של 17 יעדים גלובליים עד לשנת 2030 המכונים  SDGs- Sustainable Development Goals, עליהם גם ישראל חתומה.
מטרה מספר 12.3 היא הפחתת אבדן ובזבוז המזון ב- 50% עד לשנת 2030.
שנה לאחר מכן, בשנת 2016, צרפת ואיטליה התחילו לפעול להגשמת אותם יעדים גלובליים. צרפת הפכה למדינה הראשונה בעולם האוסרת זריקת מזון מרשתות השיווק. החוק מחייב את כל רשתות השיווק לתרום את עודפי המזון לבנקי מזון, במקום להשליכם או להשמידם. העונש על מי שלא עושה את זה הוא יכול להגיע עד ל-75,000 יורו.
חצי שנה אחרי צרפת, היה זה תורה של איטליה להעביר חוק שמצמצם בזבוז מזון, אך להבדיל מצרפת בחרת בשיטת "הגזר" – והתמקדה בלהקל על תרומות המזון וכן לתמרץ חברות שתרומות מזון.
לדוגמא:
-הממשלה הורידה את הסנקציות על תרומת מזון שתאריך התוקף שלהן עבר (רק אם המוצר טוב).
-תיעוד חודשי פשוט לחברות שתורמות מזון .
-הפחתה ב"מס בזבוז" לחברה שתורמת ("מס בזבוז" הוא חיוב עירוני על כמות האשפה המיוצרת. המס חל על כל אדם ברשותו נכס והוא מייצר אשפה.בעקבותיהן, חוקקו חוקים דומים גם בפולין, בשוויץ ובצ'כיה  אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון.
 במאי 2019 חוקק הפרלמנט של יפן את החוק לקידום הפחתת אובדן מזון (The food loss act). החוק חייב את הממשלה הלאומית לקבוע מדיניות להפחתת אובדן ובזבוז מזון, בין היתר דרך חינוך צרכנים ועסקים. כמו כן, החוק מחייב לנקוט בצעדים המאפשרים פעילות ארגוני הצלת מזון. 

גם בישראל, בעזרת חקיקה מתאימה שתחייב ותתמרץ את חברות המזון ורשתות השיווק להציל ולתרום את המזון – יוכל להיות פה שינוי אמיתי שבסיסו כל כך פשוט וצודק – במקום לפח – לאנשים שזקוקים לכך. 

בשיתוף פעולה ובהירתמות של כלל השחקנים נוכל לפתור בעיה כל כך צודקת ובסיסית -  להציל מזון ראוי למאכל מהשמדה, לחלקו למי שזקוק לכך ולעזור לכדור הארץ שלנו. למען עתיד כולנו.

 
*הנתונים נלקחו מד"וח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, 2021. ומד"וח אובדן מזון והצלת מזון, לקט ישראל,2020.

כתבות נוספות

לתת ב-360 מעלות

מדי שנה מושמד בישראל מזון בשווי 1.4 מיליארד ש״ח. ארגון לתת מציל מזון בשווי כ-60 מיליון ש״ח בשנה. הכנסו וראו איך זה נראה ב-360 מעלות.

קרא עוד
הכשרת מנטורים

הסתיים קורס הכשרה של מנטורים מתנדבים בתוכנית לתת עתיד. בהכשרה משתתפים יועצים עסקיים, אנשי כספים,רואי חשבון ועוד שמקדישים מזמנם בהתנדבות מלאה כדי ללוות

קורס יזמות של לתת עתיד בקרית גת

בימים אלו יזמיות לתת עתיד משתתפות בקורס מקצועי בהנחייתה של חני שני-יועצת ארגונית ומנחת קבוצות ומרצים אורחים נוספים. הנשים מקבלות כלים של העצמה אישית.

קרא עוד
מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת

המשקף את המגמות העדכניות ביותר בנושא עוני ואי ביטחון תזונתי בישראל 2014, כפי שמכירים אותם בארגון לתת. לקריאת הדו"ח המלא:

קרא עוד
מקום אחר

הכירו את מרלו״ג לתת בהר טוב. שם ניתן לקיים ימי עיון, כנסים, וימי גיבוש, כמובן שיחד עם אריזת חבילות מזון למשפחות נזקקות. הכנסו לפרטים >>>

קרא עוד
תחרות PHOTO IS:RAEL הגיעה לסיומה

אנו שמחים להכריז על זוכי תחרות צילום האוכל, אשר קיימנו בשיתוף איגוד המזון ופסטיבל הצילום הבינלאומי. לרשימת הזוכים המלאה>>

קרא עוד
12.3.20 - יום ללא מזון מבוזבז

היום (12.3) מתקיים יום ללא מזון מבוזבז, יום זה מוקדש להעלאת מודעות לצמצום בזבוז המזון בישראל ובעולם ולאמירת תודה לכל שותפנו שלוקחים חלק בתהליך החשוב.

קרא עוד
עמותת יוזמות עתיד

סיפור עמותת יוזמות עתיד. היכנסו לקריאה >>>

קרא עוד
כנס היסוד הראשון עמותת "לתת עתיד"

עמותת לתת עתיד מסייעת לנשים אשר נמצאות במצוקה כלכלית בהקמת או פיתוח עסק קטן, כזה שיהפוך למקור הכנסה מניב לאישה ולמשפחה כולה בכדי לצאת לעצמאות כלכלית.

קרא עוד
מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת

המשקף את המגמות העדכניות ביותר בנושא עוני ואי ביטחון תזונתי בישראל 2014, כפי שמכירים אותם בארגון לתת. לקריאת הדו"ח המלא:

קרא עוד
 |