המעבדה החברתית

המודלים
מודל אפקטיבי- 2016 (נערך יחד עם מכון המחקר ERI)
במחקר השתתפו 129 משפחות אשר אובחנו במצב של אי ביטחון תזונתי חמור לפני תחילת  ההתערבות. מדידת הביטחון התזונתי מבוססת על מדד ה USADA (משרד החקלאות) שבו עושה שימוש גם המוסד לביטוח לאומי בישראל.
ההתערבות כללה 3 שלבים:
1. אופטימזציה של הסל- טיוב הרכב הסל והכללת מוצרים יבשים, חלבון מהחי והצלת מזון, שווי של סל המזון היה כ-600 ש"ח.
2. פיתוח ידע ומיומניות- סדנאות תזונה, טיפים שבועיים וחוברת מתכונים.
3. הרחבת הבחירה החופשית של המשפחות- אתר יחודי לבחירת המוצרים ושובר לרכישת מזון. 
מחקרים בעולם אשר בחנו התערבויות לחילוץ מרעב במדינות מפותחות מצאו שרק כ-30% מהמשתתפים הצליחו להיחלץ מרעב.
בתום השלב השלישי של המעבדה החברתית של לתת התוצאות משקפות הצלחה משמעותית ביותר בחילוץ ממצב של אי ביטחון תזונתי ניכר:
52% מהמשפחות חולצו מרעב בהשוואה לתחילת ההתערבות
73% מהמשפחות חולצו מרעב לפחות באחת משלבי המעבדה (חלקם הידרדרו בחזרה בעקבות משברים חיצוניים)
90% מהמשפחות עברו שיפור קטגוריאלי לפחות באחת משלבי המעבדה 

2018- גודל הסל
במחקר השתתפו 60 משפחות מתחת לגיל 65 שנמצאו באי ביטחון תזונתי חמור. מטרת המחקר הייתה למצוא את גודל הסל האופטימלי של חבילות המזון בהתבסס על המודל האפקטיבי שנמצא במחקר הראשון על מנת ליישם את המודל בקנה מידה רחב ככל שניתן. לשם כך נבחנה אפקטיביות החילוץ מאי ביטחון תזונתי של שלושה סלים בסכומים שונים:250 ₪, 365 ₪, 460 ₪.
נמצא כי:
53% מהמשפחות חולצו לפחות בשלב אחד
72% חוו שיפור קטגוריאלי לפחות באחד השלבים
כבר בחלוקת הסל הראשון בשווי 250 ₪ חולצו 33% מאי ביטחון תזונתי (בדומה ל benchmark העולמי).   

המודל המשולב- 2019
במחקר נטלו חלק 80 משפחות באי ביטחון תזונתי חמור, שהשתתפו בשנה הראשונה בתוכנית "נושמים לרווחה", תוכנית הוליסטית לחילוץ מעוני של משרד הרווחה והביטחון החברתי. על תוכנית זו נוספה התערבות בביטחון תזונתי כפי שנמצא אפקטיבי במחקר הראשון.  
מטרת שילוב התוכנית יחד עם ההתערבות בביטחון התזונתי היינה:
לייצר פתרון בר-קיימא לבעיית אי ביטחון תזונתי חמור.
להאיץ ולשפר את תוצאות תוכנית "נושמים לרווחה" ע"י פינוי משאבים חומריים וקוגניטיביים ולאפשר התמודדות טובה יותר עם צרכים חיוניים בתחומי חיים המושפעים מעוני.