על התכנית
הצורך
אי ביטחון תזונתי הינו הסממן החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת המאפשרת חיים פעילים ובריאים. התופעה פוגעת בתפקוד היומיומי, בהתפתחות התקינה והבריאה של ילדים וביכולתן של משפחות לחיות בכבוד. הבעיה מאופיינת במחסור אקוטי במזון, נגישות מוגבלת לכמות מזון, תחושות "רעב" ועליה חדה בתחלואה הנובעת מתזונה לקויה.
הזכות לביטחון תזונתי מינימלי היא זכות יסוד, אולם על אף חומרת הבעיה והיקפה, בחרו ממשלות ישראל במהלך השנים להתעלם מהנושא ולהסיר את האחריות מהטיפול בו, כך שההתמודדות עם מענה לבעיה מצויה כיום באופן בלעדי בידי עמותות הסיוע במגזר השלישי. תרומה לנזקקים הינה הכלי האפקטיבי ביותר של אזרחים מן השורה לסייע בפתרון הבעיה.
קהל היעד
משפחות עם ילדים, משפחות חד הוריות, קשישים, ניצולי שואה ובודדים נזקקים - החיים במצוקה וסובלים משגרה של אי ביטחון תזונתי ברחבי הארץ ומכל המגזרים.
תרומות לנזקקים - המודל והמבנה
מיזם 'לתת בטחון תזונתי' פועל בשיתוף פעולה עם כ-210 עמותות וארגונים שונים (בתי תמחוי, אגפים לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות) בכל המגזרים וב- 125 יישובים בפריסה ארצית. שיתוף הפעולה עם עמותות המזון ברחבי הארץ מניב תרומה לנזקקים בהיקף רחב: סיוע שוטף וקבוע ליותר מ-95,000 משפחות המהוות כ-200,000 אזרחים, החיים באי ביטחון תזונתי.
חלוקת המזון מתבצעת בכל הארץ בצורה שוויונית, תוך תהליכי בקרה ופיקוח קפדניים על מנת שהמזון יגיע לנתמכי הסיוע באיכות הנדרשת. המיזם מציב תנאי סף, קריטריונים ברורים ומנגנוני בקרה ופיקוח רציפים על פעילותן השוטפת של העמותות.
המיזם מבוסס על המודל של Feeding America שהינו הארגון הגדול ביותר בעולם בסיוע במזון. בהתאם לתפיסה זו, מתחזק המיזם תשתית לוגיסטית לשינוע מזון ומרכזים לוגיסטיים: בנגב, במרכז ובגליל, המשמשים כ"בנקי מזון" אזוריים. המערך הלוגיסטי כולל מחסנים, מערך תובלה והפצה לעמותות הקצה, כלי רכב מסחריים, מלגזות, אחסנה בקירור ומערכות מחשוב.
ייחודיות ואפקטיביות
ייחודיות
מיזם "לתת ביטחון תזונתי" נותן מענה ייחודי לבעייה של אי ביטחון תזונתי בישראל באמצעות תפיסת הפעלה של ארגון גג בשיתוף רשת עמותות סיוע מקומיות, המעניק רשת תמיכה, ומשפיע על שינוי המדיניות הממשלתית.
יתרונות יחסיים וערכים מוספים
- ארגון גג ארצי ושוויוני- פיתוח המודל של ארגון גג לעמותות מזון מקומיות בישראל.
- מקצועיות וניסיון מוכח- מעל 20 שנות ניסיון, ידע נצבר והיכרות מעמיקה עם תחום המזון.
- שיתוף פעולה אסטרטגי עם תעשיית המזון- הסכמים בלעדיים עם יצרני המזון הגדולים ועשרות חברות מזון.
- הצלת מזון- הצלת מזון קצר מועד כערוץ מרכזי לטיפול בבעיית אי הביטחון התזונתי.
- קיימות- פתרון יעיל המבוסס על משאבים קיימים, מניעת בזבוז והשמדת מזון.
- סיוע רציף וקבוע- מושתת על רכש קבוע של מוצרי יסוד והצלת מזון מהתעשייה.
- מבצעי איסוף מזון מהציבור הרחב- הנעה לפעולה, העלאת מודעות והטמעת ערכים של ערבות הדדית.
- בקרה ופיקוח- קריטריונים נוקשים, בקרה קבועה על העמותות, ופיקוח על שרשרת האספקה.
- מעטפת תמיכה וליווי- תמיכה, ליווי והעצמה של העמותות השותפות.
- תשתיות לוגיסטיות- 3 מרכזים לוגיסטיים; מערכת ERP לניהול מלאי, צי משאיות ורכבי הפצה.
- קוד אתי- ניסוח והטמעת אמות מידה משותפות ואחידות להענקת הסיוע ושמירה על כבוד האדם.
- מתנדבים- גיוס, שימור והפעלה של אלפי מתנדבים קבועים בשנה.
היקף פעילות
תקציב שנתי: 121,780,000₪ (כסף: 41,100,000 ₪; שווה כסף: 80,680,000 ₪).
הצלת מזון: מזון בשווי 138,000,000 ₪ מוצל ומחולק למשפחות הנתמכות.
נתמכי הסיוע: סיוע שוטף וקבוע לכ-95,000 משפחות נזקקות וכ-200,000 אזרחים במצוקה.
תרומה לנזקקים בפריסה ארצית: ארגון גג לכ-210 עמותות בכ-125 יישובים.
מרכזים לוגיסטיים: במרכז, בנגב ובגליל המשמשים כבנקי מזון אזוריים.
שעות התנדבות: 220,000 שעות.
קמפיינים לאיסוף מזון: במהלך השנים בוצעו עשרות קמפיינים ארציים, עשרות אלפי מתנדבים השתתפו וכשני מיליון ישראלים תרמו עשרות אלפי טונות של מזון.
תרומות לנזקקים - מדדי הצלחה
- שיפור מצבם של נתמכי הסיוע - הענקת סיוע קבוע במזון ומימוש ערך הערבות ההדדית כרשת ביטחון חברתית של החברה האזרחית.
- פיתוח תשתית הצלת המזון בישראל - גידול בכמות המזון המוצל מדי שנה מתעשיית המזון.
- בניית קואליציה של עמותות - רשת תמיכה חברתית ארצית, שוויונית (מגזרית וגיאוגרפית).
- איגום משאבים - תיאום, בקרה, פיקוח ואיגום משאבים באמצעות הפלטפורמה של ארגון גג.
מעגלי השפעה
התכנית מצליחה לייצר שינוי באמצעות מעגלי ההשפעה הבאים:
- 95,000 משפחות נזקקות- סיוע שנתי במזון בשווי עשרות מיליוני ₪ מפחית את אי הביטחון התזונתי בקרב אלפי משפחות ומפנה משאבים לצרכים בסיסיים חיוניים נוספים.
- פרויקט לאומי- הנעה לפעולה וחיזוק הסולידריות החברתית באמצעות רשת עמותות שותפות, אלפי מתנדבים, מאות חברות ואלפי תורמים ומשקיעים חברתיים.
- סנגור- פעילות ארגון לתת לשינוי מדיניות והפעלת לחץ ציבורי מתמשך (עתירות לבג"צ, לובינג מול משרד הרווחה, קמפיינים ציבוריים ומיצגים חברתיים, השתתפות בוועדת אלאלוף, פרסום דו"ח העוני האלטרנטיבי) הובילה להתחייבות ממשלתית להקצאת 200 מיליון ₪ בשנה לטיפול בבעיית אי הביטחון התזונתי.
מדדי יעילות
- SROI - מינוף מקסימלי של הכספים המושקעים בפעילות: יחס של 1:9.5 - על כל שקל שמושקע בתשתיות לוגיסטיות ובתפעול, אוספים ומחלקים מזון בארגון לתת מזון בשווי 9.5 ₪.
- שעות התנדבות - 220,000 שעות התנדבות בסיוע למשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי.
- פיתוח קיימות - מניעת השמדת מזון בשווי 100,000,000 ש"ח